רבותי וגבירותי, רשימת הדוברים של הכנס שלכם דורשת תיקון

פורסם בתאריך 20/05/2012 מאת shir

כבר תקופה ארוכה שאנו עובדות ועובדים בכדי לדאוג לייצוג של דוברות ודוברים ערבים בכנסים ציבוריים. לפני כחודשיים כתבנו דיווח על המאמצים שלנו בנושא וביקשנו את עזרתכן/ם באיתור כנסים נוספים שבהן יש בעיה של ייצוג והשתתפות של דוברים/ות ערבים/יות.

במסגרת הפעולה הזו שונתה רשימת הדוברים גם של כנס "נשים וטקסים במרחב הציבורי" של מכללת אורנים. אחרי פניתינו צורפה לרשימת הדוברות ד"ר סוהאד נאשף. אותנו זה משמח.

להפתעתנו גילינו לאחרונה שגם בחלק מהכנסים שמארגנים ארגוני חברה אזרחית,  נעדרים דוברות ודוברים ערבים.  מתוך שרבות שמענו כי המארגנים לא צלחו באיתור דוברים/ות ערבים/יות, החלטנו להיענות לקריאה ולהירתם. לטובת שינוי זה יצאנו בפנייה לחברותינו וחברנו בארגוני החברה האזרחית בנושא זה. נודה לכן/ם על עזרתכן/ם  בהפצת הפנייה לגבי כנסים עליהם שמעתן/ם או ביחס לקושי באיתור דוברים ערבים/יות לכנסים שאתן/ם מארגנות/ים.

ועכשיו למכתב ששלחנו:

הנדון: פנייה לשילוב דוברים/ות ערבים/יות בכנסים ואירועים ציבוריים

אנו, ארגוני 'שותפות-שראקה'- הפועלים לקידום הדמוקרטיה והשוויון היהודי-ערבי בישראל, עוסקים, בין השאר, ביצירת שותפות יהודית-ערבית בישראל. אחד התחומים בהם אנו עוסקים הוא השתתפות דוברים/ות ערבים/יות בכנסים, על מנת להנכיח את קולם ומומחיותם של אזרחים/יות ערבים/יות בישראל, במנעד הנושאים בהם מתקיימים האירועים.

נרתמנו למאמץ זה משום קיומם התדיר של כנסים, בהם גם כאלה שנערכים מטעם ארגוני חברה אזרחית,  מהם נפקד מקומם של דוברים/ות  ערבים/יות או שייצוגם/ן בכנסים נמוך מהסביר.

אנו רואים ורואות חשיבות יתר לשילובם של דוברים/ות ערבים/יות בכנסים אלה, מתוך שאנו מאמינים כי החברה האזרחית מחויבת להציג מודל אלטרנטיבי, שבו, בין השאר, נשמע קולם ונראית נוכחותם/ן של ערבים/יות. המטרה היא לא רק לתת נוכחות לדוברים ודוברות ערבים, אלא גם להמנע משחזור והעמקה של דפוסי הדרה שמייצרים ראייה מצומצמת של סוגיות שונות בחברה, בעודן רלוונטיות לכל הקבוצות, רוב ומיעוט כאחד.

אנו בטוחים ובטוחות כי כל אחת ואחת מכם/ן יודעים כי ניתן לאתר דוברים/ות ערבים/יות בכל אחד מהנושאים בהם עוסקים כנסים אלה ואחרים, לאו דווקא כדי להעניק זווית ייחודית, אלא גם ובעיקר כדי לתת ביטוי לעובדה כי חמישית מאזרחי ישראל הינם ערבים, שמומחים ועוסקים כמו שאר האזרחים במנעד עשיר של נושאים.

נשמח לקבל מידע על הכנסים הבאים שלכם, ולסייע באיתור דוברים/ות ערבים/יות

רלוונטיים/יות.

בברכה,

חסיה חומסקי פורת, בשם ארגוני 'שותפות שראקה':

אג'נדה, איתך מעכי, כיאן, מכון הנגב-אג'יק, סיכוי, קו משווה, קשב, שתיל

למענה: חסיה חומסקי-פורת, chassia@sikkuy.org.il 04-9909124

 

לסיום, אני רוצה להזמין אתכן/ם לכנס חשוב שמארגן ארגון צופן בשיתוף עם עיתון מאלקום- ועידת העסקים הערבית 2012. הכנס יתקיים ב-30 במאי. זוהי השנה השלישית לקיומו של הכנס והשנה הראשונה בה יהיה מושב שלם שיעסוק בתחום ההיי-טק בחברה הערבית ובמגמות עולמיות בתחום בכלל. נשמע שהולך להיות מאוד מעניין וחשוב. לרישום מוקדם לכנס ולתוכניה כנסו לכאן.

נתראה בכנסים הבאים,

דורית אברמוביץ'

 

קטגוריות: כללי | להגיב

הקמפיין נגמר, המאבק עדיין לא…

פורסם בתאריך 13/05/2012 מאת shir

בשבועות האחרונים הובלנו יחד עם המטה למאבק בגזענות את הקמפיין נגד גזענות.

במהלך הקמפיין חשפנו את הציבור לסרטונים שונים שמתייחסים לתופעת הגזענות כלפי קבוצות מיעוט שונות בישראל. לשמחתנו, נרשמו מעל 45,000 צפיות בסרטונים אלה. נודה לכם/ן  אם תמשיכו להפיץ  אותם ותודה על הסולידאריות הרחבה שנוצרה סביב קמפיין זה.

לסיום הקמפיין קיימנו הפגנה מרשימה ביום שלישי האחרון נגד אפליה וגזענות בדיור ובתביעה לקורת גג לכולנו. ההפגנה החלה בצעדה מכיכר רבין ועד רחבת המוזיאון בתל-אביב. למעלה מ- 500 אישה ואיש הגיעו להפגין איתנו – ערביות/ים, מזרחים/יות, יוצאי/ות אתיופיה, יושבי/ות המאהלים ומפוני דיור, מכל הארץ.  ההפגנה התקיימה מטעם המטה למאבק בגזענות, פורום פריפריה ואנחנו.

לצפייה בתמונות מרגשות נוספות מההפגנה, ניתן להכנס לכאן.

 

במסגרת הקמפיין ערכנו מחקר עמדות בנושא גזענות. המחקר נערך על ידי מכון המחקר פאנלס, בתאריכים 13-14 למרץ בקרב 515 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת (גילאי 18+ ) במדינת ישראל.

המחקר,כמו הקמפיין, עסק במגוון ביטויי הגזענות בישראל ובחן עמדות כלפי ערבים, עולים מחבר העמים, עולים מאתיופיה, פליטים, מזרחים ועוד. לקריאת המחקר כנסו לכאן.

התוצאות מעלות תמונה מורכבת, בלשון המעטה.

פחות מעשירית מהישראלים היו מוכנים לגור ליד ערבים או ליד פליטים מאפריקה. הבשורה המשמחת היא שלמעלה ממחצית היו מעדיפים לגור ליד עולה מחבר העמים. באופן יחסי – דתיים העדיפו מגורים לצד עולה מאתיופיה, ולעומת זאת חילונים העדיפו באופן מובהק מגורים לצד עולה מחבר העמים.

בנוגע להשכרת דירה השוכנת ליד משפחה ערבית – כמחצית מהנסקרים ציינו כי יעדיפו במידה נמוכה או כלל לא להתגורר ליד משפחה ערבית. כרבע מהנסקרים ציינו כי יהיו מעוניינים במידה רבה או רבה מאוד להתגורר בדירה השוכנת ליד משפחה ממוצא ערבי.

כשליש מהנסקרים ציינו כי "גזענות במערכת החינוך" היא זו המונעת מיוצאי אתיופיה לשמש כמורים, כ-30% אחרים ציינו כי חסם ההוראה בפני יוצאי אתיופיה נובע מכך שלטעמם אין להם את ההשכלה המתאימה.

למעלה ממחצית מהנסקרים ציינו כי להערכתם ממשלת ישראל אינה צריכה להעניק חינוך חינם לילדי פליטים. חילונים לעומת דתיים וחרדים, נשים לעומת גברים, ובעלי השכלה אקדמאית לעומת בעלי השכלה תיכונית ומטה נטו יותר להסכים להענקת חינוך חינם לילדי פליטים.

לסיכום ניתן לראות שתמונת האפליה והגזענות היא מורכבת, וכי ניתן בה בעת להתעודד מחלק מהתוצאות ולעומת זאת להכיר בקיומן הרחב של תפיסות מפלות וגזעניות בחברה הישראלית.   פורטל חרדי בחר להתייחס לנתון "בניגוד לחילונים: חרדים פחות גזענים נגד אתיופים". עלינו להודות כי כל עוד התחרות היא על מי פחות גזען, אנחנו בעד.

לסיכום רציתי להודות לכל החברות והחברים שעמלו ללא ליאות על הקמפיין הנוכחי, ולכולכן וכולכם על ההיענות והרצון לעשייה משותפת למען שוויון אזרחי בישראל ונגד גזענות. אין ספק שלמדנו מקמפיין זה שיש לנו המון שותפים ושותפות למאבק החשוב נגד גזענות וכי אסור לנו לעצור עד שנגיע לחיים משותפים בחברה הוגנת ומכבדת לכולם/ן.

דורית אברמוביץ'

 

קטגוריות: כללי | להגיב

של מי חברת התעופה, אל על?

פורסם בתאריך 06/05/2012 מאת shir
מטוס ממריא אל-על ועליו דגל ישראל, וואו, איזה כבוד. עבור מי?
המקרה האחרון שהתפרסם קרה בשבוע שעבר, עת ניסה שחקן הקולנוע הישראלי-פלסטיני שרדי ג'ברין, שמתגורר לאחרונה בברלין שבגרמניה, לעלות לטיסה לנתב"ג לקראת תחילת צילומי סרט חדש. ג'ברין עבר בידוק בטחוני ארוך ומשפיל, כשבסופו, על פי הידיעה, הודיע לו הבודק כי הוא מנוע מלעלות לטיסה. ג'ברין ניסה להסביר לבודק שהוא בסך הכל חוזר הביתה לעבודה, אך הבודק לא שוכנע ואף טרח לומר לו "שזה לא הבית שלו ושלא יגיד שהוא חוזר "הביתה"".  נדמה כי הבודק ענה מהימנה על דברי המשורר-שר החוץ הישראלי- "אין אזרחות בלי נאמנות"! האזרחות בפני עצמה, שכוללת גם את אותו מסמך אותו אנו נושאים/ות עמנו הנקרא דרכון, אינה מספיקה לבידוק הביטחוני של אל-על. מעבר אליה עלינו לשכנע את הבודקים בכנות כוונותינו כלפי המדינה שהם דוברים כי הינה שלהם, לא שלנו.
קל לשכוח שאל-על אינה חברה ליהודים בלבד, ומהיותה חברת תעופה ישראלית ובינלאומית, היא מחויבת לנהוג באורח לא מפלה כלפי אזרחי ישראל הערבים וכלפי כלל נוסעיה. התפיסה של אל-על כאילו כל ערבי הוא בבחינת 'גיס חמישי' ו'מחבל בפוטנציה', מייצרת התנהגות מפלה סיסטמתית נגד ערבים אזרחי ישראל, ומייצרת הפחדה נגדם. זוהי מדיניות לא ראויה שאל לנו לקבלה. זו אינה רק עמדתנו.
לפני כשנתיים הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"צ בדרישה לבחינת חוקיות הסיווג הגורף של הנוסעים הערבים כמסוכנים. אחרי איסוף אין ספור עדויות ולאחר שני דיונים הגיבו שופטי בג"צ. בדיון השלישי בעתירה, במרץ האחרון, הביעו שופטי בג"צ ביקורת קשה נגד מדיניות מפלה זו שמתייגת את כל אזרחי ישראל הערבים כ"סיכון בטחוני". כלומר, גם בית המשפט מסכים שההכללה הגסה הזו היא אינה ראויה ובלתי סבירה, אז מה? האם שונו הנהלים כפי שהובטח בבית המשפט? ובכן, לא ממש.
בשנים האחרונות היו ניסיונות שונים להשפיע על מדיניות הבידוק הביטחוני המפלה, ביניהם גם על ידי הגשת תביעות נזיקין כנגד אל-על. רק לפני שנתיים פסק בית משפט השלום בחיפה פיצויים של 30 אלף ₪ לשני אחים שעברו מסכת השפלות מצד מאבטחי אל-על בשדה התעופה בניו-יורק בעת שובם הביתה. בית המשפט הזדעזע מהראיות שהוצגו לפניו, הביע תרעומת על התירוצים ופסק פיצויים לאחים. האם אל-על לקחה את הפסיקה הזו כשיעור חשוב בדמוקרטיה ובגבולות הלגיטימיות של פעילותה? לא.
ביקורת משפטית ערכית לא עוזרת, כאב קל בכיס דרך פיצויים לא עוזר, ביקורת כתובה אינה תורמת, מה עלינו לעשות בכדי שחברת אל-על תשפר את דרכיה?
מדינה דמוקרטית לא יכולה להשלים עם תיוג גזעני של 20% מאזרחיה כסיכון בטחוני. אנו בטוחות ובטוחים כי יש בידי רשויות הביטחון אמצעים אחרים להגן על כולנו מבלי לתייג חמישית מאיתנו מראש כ'מסוכנים פוטנציאלית'. מבחינות רבות, אופן הבידוק הביטחוני משקף עמדה פוליטית מוכרת ומסוכנת כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל, עמדה שאינה יכולה להיות מקובלת על אף אדם שוחר דמוקרטיה ושוויון אזרחי.
הזדמנויות אין סוף היו לחברת התעופה שלנו ללמוד, להפנים, לחנך את עובדיה, ונדמה כי מכולן הם בחרו להתעלם. הפעם אנחנו רוצות ורוצים להציע מהלך בסיסי יותר- שיעור באזרחות ודמוקרטיה לעובדי אל-על.  אנו חושבות שטוב תעשה חברת אל-על אם תעביר את עובדיה קורס מזורז בדמוקרטיה מהותית מהי, כדי שיבינו את זכויות המיעוט הערבי החי בישראל, כדי שיבינו מהי זכות החפות שעומדת לכולנו, כדי שיבינו שהמילה "ביטחון" לא מחליפה באופן אוטומטי את כל הזכויות האזרחיות והאנושיות שלנו ולבסוף, בכדי שיבינו את העובדה כי ישראל היא ביתם גם של ערבים.
דורית אברמוביץ'

קטגוריות: כללי | להגיב